משהו מאוד מעניין קורה בשבועות האחרונים בקרוספיט העולמי, כאשר מספר חסר תקדים של ספורטאים מדווחים שנפסלו מהשתתפות במשחקי הקרוספיט העולמיים, פסגת הספורט בענף שלנו, בעקבות בדיקות לגילוי משפרי ביצועים(PED's).
איך זה קשור אלינו? עוד רגע
קודם כל, למה זה קורה? אז ראשית, קרוספיט בנוסף לשיטת אימון לאנשים שרוצים להיות בכושר טוב ולשפר את הבריאות שלהם, גם מקיימת סדרה של תחרויות במטרה להגדיר, למצוא ולהכתיר את האיש, האישה והקבוצה (2+2) בכושר הטוב בעולם. מבחינת תורת המבחנים זה מבחן שמגשים את הפן התיאורטי של השיטה לשאלה מה הוא כושר, האם ניתן למדוד אותו, וכיצד? וסה"כ, אפשר להגיד שבתחרויות ברמה העולמית בהחלט נמצאים אנשים בפסגת היכולות האנושיות בספורט שמודד כושר גופני. לאחרונה גם חצאי הגמר עברו סוג של תהליך הפרטה, ונראה שיש לזה משקל בהליכי הבדיקות.
כל הסיפור הזה יחסית חדש, וכמו כל ספורט חדש, יש תהליך שהענף צריך לעבור בכדי לבסס את עצמו כענף ספורט לגיטימי שיכול לעניין גם את הקהל הרחב. חלק מהתהליכים האלו הם לייצר סיפורים, דמויות מפתח, באזז ומדיה וגם לתת ערך בידורי אמיתי(בסופו של דבר ספורט זה חלק משואו ביזנס).
משפרי ביצועים כשמם כן הם, משפרים ביצועים, ומי שמבצע יותר טוב, יוצר יותר באזז, כי זה ממש מגניב לראות מישהו מרים 180קג מעל הראש ואז רץ מייל ב5 דק'. ובספורט כמו קרוספיט, בדומה לענפי האתלטיקה, יש קשר ישיר והדוק בין לקיחת חומרים כאלו לביצוע. מי שראה אנשים משתמשים בחומרים כאלו גם יודע. אז מצד אחד רוצים ליצור עניין ולפתח דמויות בספורט, מצד שני צריך לשמור על שדה משחק הוגן.
יש המון ביקורות על הספורט הזה שנקרא קרוספיט. אבל הבולטת מביניהן היא חוסר הבדיקות (והשקיפות!) של משפרי ביצועים למיניהם. כמובן שברמה העולמית וכנראה שגם כאן בארץ ישראל(יש עוד בעיה שלא הזכרנו, זה עולה המון כסף..). לדעתי ולדעת רבים הוא בחיים לא יהיה ספורט לגיטימי כל עוד לא יהיה גוף מפקח כמו USADA או WADA שמנהל את מערך הבדיקות וכל עוד יש שליטה על פרסום תוצאות הבדיקות, כאשר הארגון הוא זה שבוחר את מי ומתי הוא פוסל. וזה בדיוק התהליך שראינו בעשורים האחרונים בשני ענפים שהתפוצצו וכיום נחשבים לענפי הספורט הפרטיים הגדולים בעולם- לחימה משולבת וטריאתלון. ועד שקרוספיט לא יעבור עוד תהליכים דומים, הוא יישאר ספורט נישתי.
אז שוב, איך זה קשור אלינו? בגלל האופי הדו-קוטבי הזה של קרוספיט, שהוא גם שיטת אימון להמונים וגם ספורט תחרותי, אנחנו מסתכלים על ספורטאים ושואבים מהם השראה. ריץ' מתאמן 5 פעמים ביום? אז אם אני רוצה להיות כמו ריץ', זה מה שאני צריך לעשות לא? (ספוילר- לא.) ואנחנו עושים אותו ספורט! (עוד ספוילר- ממש לא.) אז למה שגם אני לא אנסה לדחוף את עצמי לקצה? ואנחנו רואים את זה כל יום באימונים. העבודה עם האגו, הרצון המיותר לדחוף את עצמי מעבר לנקודה בה האימונים משרתים את הבריאות שלי, למקום בו הבריאות שלי נפגעת מהאימונים. וזה מגיע כי אנחנו רוצים לעשות מה שהם עושים, ולהיראות כמו שהם נראים. ולפעמים זה אפילו מגיע לכדי אנשים שלוקחים חומרים דומים שפוגעים אנושות בבריאות ואף מסכנים חיים. אני מניח שלמי שמתאמן מספיק זמן יצא להיתקל בתופעה המדאיגה.
אז קודם כל בואו ננוח רגע. 99% מאיתנו כאן בשביל הבריאות ולא בשביל להיות שנה הבאה בגיימס או אפילו בתחרויות המקומיות ולכן בריאות>ביצוע. דבר שני, בואו ניקח את כל הדברים המגניבים שאנחנו רואים ביוטיוב ובאינסטגרם בעירבון מוגבל ונשתדל לא לעשות השלכה לשגרת האימונים שלנו. דבר שלישי, הלוואי והמגמה הזאת תימשך ושהספורט יוציא את הבדיקות החוצה לארגון לגיטימי ולא ישמור את התוצאות לעצמו. ודבר אחרון, אם זה הספורט שלנו, זו גם אחריות שלנו בתוך המועדונים והקהילה להוקיא התנהגות לא הוגנת כמו משפרי ביצועים (וגם חוסר עמידה בסטנדרטים בתחרויות האונליין, אבל זה נושא אחר) שכבר גבו מחיר כבד מאנשים שעבדו קשה, גם כאן בארץ הקודש.
Stay safe, stay clean.
